עמרי -
אתה שומע הוראות במכשיר קשר. זה חייל טוראי שמארגן את הפלוגות חסרות האונים מול היריות.
הינה ההוראות:
"כל הצלפים" אתם תתגנבו אל תוך הבית, בעזרת הסכינים שיש לכם תהרגו בשקט את החיילים בדרך, כל שאר הפלוגות, התחבאו מאחורי הסלע שלידכם ותנסו ליירט משם, כל היחידה עם האקדחים, לכו עם הצלפים, ובשקט תעזרו להם, הצלפים, המטרה שלכם להגיע לבית, ולצלוף ממנו, כל שאר הפלוגות, הסחת דעת, ואקדחים, עזרו לצלפים" "אתם שם בואו איתי".
אתה רואה שהטוראי מזמין אותך ואת הטוראי שמתחבא בסלע להצתוות אליו.
מה תעשה?
קורן -
מתוך חוסר אונים, מצייתים לך החיילים בפלוגה ועוקבים אחר ההוראות.
אתה רואה בזווית עיניך את שלושת הצלפים מתגנבים לתוך הבית בחיפוי של 2 מרפאים, שהורגים את כל האויבים שממלכדים אותו.
אתה מציץ שוב על האויב לאחר שאתה בקרבת הבית ופתאום אתה רואה שנותרו שם רק שני חיילים.
אתה מחפש את השלישי ומוצא אותו, מתחבא בתוך השיחים עם עמדת ירייה טובה עליך.
אתה מרגיש את הזיעה על מצחכך. יש בידיך רק רובה.
אתה מרגיש שהמוות קרוב, אתה חסר אונים מול הנשק הקטלני של האויב. לפתע, ירייה מפלחת את האוויר והכדור חולף ממש ליד ראש החייל המסתתר בשיחים שמשמאל, קיבלת עשר שניות.
אין לך זמן לתפוס מחסה, יש ביד אחת שלך מכשיר קשר ובשניה M-4 דרוך ומוכן.
מה תעשה?
יוסי -
"כרגע אנו רק נוחתים במערב רוסיה, בערך ארבע עשר ק"מ מן הגבול", אומר האיש בקול אחראי. " התפקיד שלכם זה להסתנן לתוך הבסיס הרוסי ולעשות כמה שיותר בלאגן ". לפתע אתה רואה את עיניו בורקות.
"תהרגו כל מה שבדרך ואל תמותו! " הוא אומר.
"אבל זה לא אנושי, אני..."
"אין זמן להתחכמויות ילד!" קורא המפקד, בזמן שהוא קוטע את דבריך. "זאת מלחמה שהעולם עוד לא הכיר."
"אתה חושב שהרוסים היו מרחמים ככה עלינו?" הוא שואל בלא ציפייה לתשובה.
"עכשיו, אחרי שאנו מנחיתים אותכם, אתה צריך להוביל את כולם ליעד. מוטלת עליך אחריות כבדה."
"אנחנו לא לוקחים שבויים." הוא אומר. "אתה מוכן לזה?" הוא שואל בהיתנשאות.